החלטה בתיק ב"ש 93811/05

1.          לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטה להארכת מועד לביצוע צוו-הריסה מינהליים, שניתנה בבית-משפט השלום ברמלה ב- ב"ש 5151/05 (כב' השופטת נחליאלי-חייט).

2.          העובדות הצריכות לעניין:

            ב-13.1.2004 הוצאו צווי-הריסה מינהליים לפי סעיף 238א לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), שעניינם הריסה, פירוק וסילוק הבתים.

ביום 27.6.2004 דחה בית-משפט קמא את בקשת המבקשים לביטול ו/או התליית צווי-ההריסה.

            על החלטה זו הוגש ערר לבית-המשפט המחוזי, במסגרת ב"ש 92304/04 ואח' , וביום 16.1.2005 דחה מותב זה הבקשה בהחלטה מנומקת.

            על החלטת בית-המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית-המשפט העליון ב- ע"פ 1278/05 מחמד אבו-גנים נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה לודים, תק-על        2005(1), 1711 , שם דחתה כב' השופטת ביניש, ביום 9.2.2005, את הערעור.

            המבקשים כאן עתרו ל- בג"צ 2312/05 מוסטפא אבו-גנים ואח' נ' משטרת ישראל ואח', תק-על 2005(3), 2946 , וביום 29.8.2005 דחו כב' השופטים א.א. לוי, ע. ארבל ו-א. רובינשטיין העתירה, תוך ציון העובדה כי: "עתירה זו היא חולייה נוספת בשרשרת מאמציהם של העותרים להביא לביטולם של צווי-ההריסה שהוצאו כנגד המבנים בתחום המועצה האזורית לוד".

            העותרים חוייבו בסכום של 7,500 ש"ח הוצאות.

            לאחר דחיית העתירה בבג"צ הנ"ל, נערכו המשיבים לביצוע צווי-ההריסה. לשם כך היה עליהם להתקשר עם קבלן הריסות ולקבל סיוע משטרת ישראל בעת הוצאתם לפועל של הצווים.

            ביום 20.9.2005, על-פי נספח ג' לתשובת המשיבים בבקשה זו, ביקשה משטרת ישראל להאריך תוקף הצווים, כך שניתן יהיה לבצעם בחודש נובמבר 2005, זאת נוכח היותו של מבצע ההריסה מורכב ורגיש ביותר, שלשם ביצועו נדרשות הכנות רבות והקצאת כוח משטרתי רב, ובהיות התקופה סמוכה לאיזכורי אירועי אוקטובר 2000 והיותו של חודש הרמדאן בפתח, נתבקשה הדחייה.

            על-בסיס נספח ג', התבקש בית-משפט קמא להורות על הארכת מועד ביצוע הצווים, על-פי סמכותו ב סעיף 238א(ט) לחוק.

            עוד ביום 26.9.2005, ובטרם חלפה תקופת 30 הימים לביצוע הצו, ביקש בית-משפט קמא תגובת המבקשים, והורה על עיכוב ההליכים עד החלטה אחרת (ראה נספח ג'1 לתשובת המשיבים).

            ביום 3.11.2005  האריך בית-משפט קמא מועד ביצועם של הצווים עד ליום 30.11.2005 (נספח ד' לתשובה).

ומכאן הבקשה שלפני, יחד עם הערעור שהוגש על-ידי המבקשים כאן על ההחלטה (נספח ד' הנ"ל).

3.          דינה של הבקשה להידחות מהטעמים דלקמן:

(א)       אין מקום להגשת ערעור על החלטת בית-משפט קמא להאריך מועד ביצועם של צווים מינהליים, ולעניין זה, ראה: ע"פ 71122/03 (מחוזי-ת"א) בדר באבא ואח' נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה לוד, תק-מח 2004(2), 5542 .

(ב)        דבריו של כב' השופט המר במסגרת ע"פ 71122/03 הנ"ל : "הדחיות נבעו גם בשל אילוצים חיצוניים, שאינם תלויים במשיבה, כמו קבלת סיוע מאסיבי הנחוץ מאת המשטרה לביצוע פרוייקט גדול ורגיש חברתית ופוליטית של הריסת 6 בתים בעיר בעלת אוכלוסיה מעורבת" - יפים לענייננו.

כך במקרה דכאן, המשיבים לא שקטו על שמריהם ולא ישבו באפס מעשה, אלא רק בשל פניית משטרת ישראל (נספח ג' הנ"ל) ביקשה הארכת מועד לביצוע צווי-ההריסה ובית-המשפט קמא נעתר לכך.

(ג)        מתוך דברי בא-כוח המבקשים לפרטיכל בית-המשפט אני למדה, כי אין בידי המבקשים להצביע גם לא על צל צילו של אבק סיכוי לקבל היתר-בנייה בתוך החודשים הקרובים, קרי 4-2 חודשים.